פסק-דין בתיק ב"ל 28049-08-12

1.         תביעת התובע להכיר בפגיעה בכתף ימין כ"פגיעה בעבודה" כמשמעות המונח בסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 נדחתה על ידי הנתבע, בנימוק כי לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי העבודה.

2.         בתאריך 11/2/13 נשמעה בפנינו עדותו של התובע ולאחר שהנתבע ויתר על עדותו של מנהלו הישיר של התובע, אשר זומן מטעמו לדיון, סיכמו הצדדים בעל פה בפנינו.

עובדות המקרה:

3.         התובע, יליד 1951, עובד במחסן חלקי חילוף של מכשירי תנועה, מחודש אפריל 1979 ועד היום כמחסנאי. שעות עבודתו של התובע הינן בין 07:30 ועד 16:00 במשך 6- 5 ימים בשבוע, לסירוגין.

4.         עיקר עבודתו של התובע היא במתן שירות ללקוחות פרטיים ולמוסכים וכפי שהצהיר בתצהירו בעבודתו הוא מכניס הזמנות של חלקים, אורז אותם למשלוח, מקבל משלוחים, פורק אותם מהמשאית, ומסדר אותם במחסן.

5.         לטענת התובע, עבודתו כרוכה במאמץ פיזי ניכר כאשר הוא נדרש במסגרתה לבצע "הרמה חוזרת של חבילות, ציוד, חלקים במשקלים בעומסים משתנים, וכן הרמת חלקים כבדים כגון חלקי מרכוב, הכל תוך שהיד מורמת למעלה מעל לגובה הכתף עקב המדפים הגבוהים, והצורך בהרמת החלקים וסידורם" (סעיף 5 לתצהיר התובע).

6.         עוד לטענת התובע סידורם של החלקים על המדפים וכן מכירתם של החלקים למוסכים מהווה בין 6 ל- 7 שעות ביום.

7.         במחסן בו עובד התובע הועסקו במהלך השנים בין 2 ל- 5 עובדים, כאשר העובדים לעיתים עוזרים האחד לשני בעבודה, ולעיתים מבצעים את עבודתם לבד.

8.         בהודעה לחוקר שנמסרה על ידי מר יואב אורן, מנהל המחסן, והוגשה בהסכמה (ת/2), אישר מר אורן את מרבית עדותו של התובע, ולפי הודעתו, התובע כמחסנאי מקבל סחורה, פורק סחורה, מוכר סחורה, מסדר אותה במחסן, ועוזר להעמיס אותה. באשר לפירוק הסחורה הבהיר מר אורן בהודעתו שהדבר נעשה מהרכב ומהרצפה אל המחסן. הסחורה מובלת על ידי המחסנאי והוא מסדר אותה במדפים. פעולת המכירה הינה פעולה הפוכה דהיינו הוצאת הסחורה מהמדפים, הכנתה למשלוח וסחיבתה לרכב של הלקוח עם או בלי עזרה של עובד אחר. בנוסף, לפי מר אורן התובע היה מסדר את הסחורה במדפים במחסן לעיתים בידיים, לעיתים עם מלגזה, כאשר החלקים שנמצאים במחסן הינם במשקלים משתנים "מחלקים קטנים ללא משקל ועד חלקים גדולים וכבדים". לפי הודעתו של מר אורן, בנוסף לעבודה האמורה, מבצע התובע עבודת ניירת של חשבוניות, הזמנות, הצעות מחיר וקבלות, אך עבודתו העיקרית הינה פיזית, כאשר "יש ימים שהם עמוסים יותר בעבודה פיזית ולפעמים פחות".

9.         התובע צירף לעיוננו צילומים של המחסן ( ת/1) מהם עולה, שבמחסן יש מדפים לכל אורכו החל מגובה הרצפה ועד גובה של כ- 2 - 2.5 מטר בהם מסודרת הסחורה ארוזה בקופסאות.

דיון והכרעה

10.       הלכה פסוקה היא, כי "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02, והאסמכתאות שם. להלן - עניין שבח).

עוד נקבע בעניין שבח, כי "יסודות הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה... בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - הארוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת... לאור  האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" ( עניין שבח, סעיף 6ב. לפסק-דינו של כב' השופט פליטמן).

11.       הנתבע הפנה לפסק הדין בעניין עב"ל 490-09 דינה ספרוני - המל"ל, מיום 8/11/10, בו נדון עניינה של עובדת מחסן אשר במשך 10 שנים עיקר עבודתה היה הרמת ארגזי סחורה כבדים במשקל שבין 10 ל- 40 ק"ג, כאשר במסגרת עבודתה היא נדרשה להרים ארגזים, להכין הזמנות, לסדר את המחסן, והכל תוך שימוש בידיה, אשר לטענתה נפגעו כתוצאה מעבודתה זו. בית הדין הארצי קבע, כי " עיון בתיאור העובדות על ידי המערערת לגבי אופיו של יום עבודה מלמד, כי גם אם מדובר בעבודה פיזית קשה אין מדובר בתשתית על פי תורת המיקרוטראומה. זהו המקרה הרגיל של עבודה הכוללת פעולות מגוונות וגם אם יש בהן משום פעילות פיזית קשה, אין בהן כדי להקים את התשתית העובדתית לכללים הקבועים להחלת תורת המיקרוטראומה".

            המקרה שלפנינו דומה עד מאוד לאותו מקרה, שכן גם התובע העיד שעבודתו כמחסנאי כללה הרמה, סחיבה, נשיאה, משיכה וכיוצ"ב פעולות שונות הפועלות באופן שונה על גופו, עת ביצע את עבודתו. גם כאשר סידר סחורה על המדפים או הוריד אותם מהמדפים מדובר במדפים בגובה משתנה, בארגזים בגודל משתנה ובמשקל משתנה של מוצרים, כאשר לעיתים משך את הארגזים כשהוא עומד על הרצפה ולעיתים מסולם; לעיתים בסיוע של עובד נוסף ולעיתים לבד. יתרה מכך, אין בפנינו תמונה עובדתית ברורה המלמדת כמה פעמים ביום, בממוצע, בוצעו תנועות הכתף שהתובע טוען להן. כך, לא הצלחנו לבודד מתוך יום עבודתו של התובע פעולות החוזרות על עצמן ופועלות על אותו אזור בגוף, אשר יכולות היו להקים את עילת המיקרוטראומה.

12.       בכך שונה עניינו של התובע מפסק הדין עליו הפנה (עב"ל 17807-10-10 בלחסן - המל"ל, מיום 16/2/12), שכן שם הצליח בית הדין לבודד חלק ביום עבודתו של התובע בו ביצע את אותה עבודה בדיוק במשך כ- 120 פעמים (פתיחת וסגירת חלונות כיתות בית הספר). 

13.       במקרה אחר,  (עב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר, פס"ד מיום 1.10.04), דן בית הדין הארצי בתנאי עבודתו של טכנאי קירור במחלקת מזגנים, אשר כללו הרמת מזגנים ומדחסים כבדים והחלפת מדחסים בתנאים לא נוחים ונקבע, כי "עבודתו של המשיב היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם, כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כל התנועות האלו בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנה זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. משכך הם הדברים, היה מקום לדחיית הערעור ללא מינוי מומחה". בעניין אחר (דב"ע (ארצי) מח/77-0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט(1) 538 (1988), עמ' 540) בית הדין הארצי קבע כדלקמן:

"...בענייננו...  המערער אמנם עשה 'מאמצים פיזיים גדולים כולל הרמת משקלות כבדים' אך אין טענה, שמאמצים אלה, היו זהים במהותם ופעלו בזה אחר זה פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף, עד שבסוף נוצר נזק רבתי. השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים...".

ראה עוד בהקשר זה את פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 278/09 אמיר עווד - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 22.3.10; וכן עב"ל (ארצי) 141/08 נסים מסלטי - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 22.3.09).